• RSS
  • Add to: Facebook
  • Del.icio.us
  • Stumbleupon
  • reddit
  • Digg
  • Y! MyWeb
  • Google

  • שאלות
  • חברותא רב גמרא אישי
  • חברותא רב גמרא אישי
<< עמוד הקודם | עמוד הבא >>
תפילה ילד מתפלל

פיטום הקטורת



פרשת הקטורת

 

אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית                 

הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:

וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד

יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵׂה רוקֵחַ. מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה

הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים

תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת

הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה:וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי

ה' לְדרתֵיכֶם

 

הקדמה

בענין פרשת הקטורת מצינו בתורה דבר פלא, התורה מפרטת את סדר הקמת המשכן מפרשת תרומה ואילך. ומצוה תחילה על עשית הארון, משום שהארון רומז לתורה המונחת בתוכו והתורה היא יסוד וראשית הכל. אחר כך מצוה על השולחן ואחר כך על המנורה, והשולחן קודם למנורה, שהשולחן רומז על העושר והמנורה על החכמה, כמו שאמרו חז"ל[1]: "הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין וסימניך שולחן בצפון ומנורה בדרום", וכבר אמרו חז"ל[2]"אם אין קמח אין תורה"[3]. ולאחר מכן מצוה התורה להקים את חצר המשכן ואת המזבח החיצון. ובפרשת תצוה מצוה התורה לעשות את בגדי הכהונה, ואחר כך מפרטת את הקרבנות שמקריבים על מזבח החיצון. ומסכמת את עבודת המשכן בפסוקים[4]: "ונעדתי שמה לבני ישראל וכו' ושכנתי בתוך בני ישראל וכו' וידעו כי אני ה' אלקיהם" וכו'. ורק אחר כל זה מתחילה התורה לפרט את מלאכת הקטרת הקטורת, "ועשית מזבח מקטר קטרת" וכו'. וכבר עמדו על זה רבותינו הראשונים מפרשי התורה[5]. .

 

הקטרת קטורת – עבודה פנימית מיוחדת שנתחדשה במשכן

ביאור הדבר על פי הפשט, שעיקר ציווי ה' לישראל להקים את המשכן לא היה כדי לחדש בו עבודות חדשות לה'. שהרי מצינו שעשו כבר את עבודת הקרבת קרבנות קודם הקמת המשכן, כמו אדם הראשון קין והבל נח ועוד, שהקימו במות והקריבו עליהם קרבנות לה'. זה היה נפוץ בימים ההם, שכל משפחה בנתה במה לעצמה, ובכור המשפחה שימש ככהן והקריב עליה את קרבנות המשפחה. וציווי הקמת המשכן היה כדי להסדיר ענין זה, שמעתה לא יקריבו עוד כל אחד קרבנו בבמתו הפרטית, אלא יקריבום כולם בבית המקדש במקום משכן כבוד ה', על ידי הכהנים שהם משרתי ה' ושלוחי עם ישראל. כדכתיב[6]"למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם לה' אל פתח אהל מועד אל הכהן וכו', ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זנים אחריהם". 

אופן הקרבת הקרבנות בימים ההם, היה שכל אחד הביא ממיטב הדברים שעסק בהם קרבן לה'. כמו שמצינו בקין והבל[7], שקין שהיה עובד אדמה הביא מנחה לה' מפרי האדמה, והבל שהיה רועה צאן הביא מבכורות צאנו. ועבודה זו נמשכה במשכן, ממה שהעניק הקב"ה לישראל מזונותיהם ופרנסתם כמו בהמות עופות סולת ויין, הם הפרישו ממנו המיטב והביאו קרבן. לכן כותבת התורה תחילה את כלי המשכן ובגדי הכהונה והבהמות המנחות והנסכים שהקריבו במשכן, שזה היה החלק הראשון והעיקרי במשכן, להסדיר את עבודת הקרבנות הנהוגה מימים ימימה שיעשוה מכאן ואילך במשכן ה'.

אחר כל זה מצוה התורה לעשות במשכן עבודה חדשה, שלא עשו דוגמתה בבמות קודם הקמת המשכן, והיא עבודת הקטרת הקטורת. ואף הזהירה התורה שאין לעשות כמותה חוץ למשכן, שנאמר "והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם"[8]. שהיא עבודה פנימית מיוחדת שנתחדשה עתה אחר השראת השכינה בישראל במשכן, כדוגמת תענוג הריח, שדרך האדם להתענג בה רק אחר שאכל ושתה ושבע[9].

 

™˜

 

סדר עבודת הקטרת הקטורת

כדי להבין על בוריו את סדר עבודת הקטרת הקטורת, נביא את לשון הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין[10]המפרט בהרחבה כיצד היתה נעשית מלאכה זו במקדש, וזה לשונו: "מצות עשה להקטיר הקטורת על מזבח הזהב שבהיכל פעמים בכל יום בבקר ובין הערבים, שנאמר "והקטיר עליו אהרן קטורת סמים". כמה מקטירין ממנה בכל יום, משקל מאה דינרין חמשים בבוקר וחמשים בין הערבים. בעת שמקטירין הקטורת בהיכל בכל יום פורשין כל העם מן ההיכל ומבין האולם ולמזבח, לא יהיה שם אדם עד שיצא זה שהקטיר הקטרת. שנאמר "וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש"[11]וגו', בנין אב לכל כפרה שבקודש שלא יהיה שם אדם

 

 

 

כיצד סדר הקטרת הקטורת בכל יום, מי שזכה בדישון המזבח הפנימי, נכנס בכלי קודש וטני היה שמו ושל זהב היה ומחזיק קביים וחצי. מניח הטני בארץ לפניו, וחופן בידיו האפר והפחם שבתוך המזבח ונותן לתוך הטני, ובאחרונה מכבד את השאר לתוכו. [כלומר תחילה היה מסלק את הדשן מעל המזבח בידיו משום חביבות המצוה, רק שיירי הדשן שנשארו בסוף ולא ירדו על ידי ידיו, היה מכבדם במברשת]. ומניחו שם בהיכל ויוצא.

ומי שזכה בקטורת נוטל כלי מלא קטורת גדוש וכסוי היה לו, ובזך היה שמו. ונותן הבזך בתוך כלי אחר וכף היה שמו, ומכסה את הכף בבגד קטן, ואוחז הכף בידו. [כלומר הקטורת היתה נתונה בתוך כף קטנה הקרויה בזך, וכשהוליך הכהן את הקטורת להקטירה נתן את הבזך עם הקטורת בתוך כף גדולה כדי שבהליכתו לא יתפזר הקטורת שמילא וגדש את הבזך. ולא הניחו את הקטורת לכתחילה בתוך הכף הגדולה, שדרך כבוד הוא לערות את הקטורת בשעת ההקטרה מתוך כף גדושה[12]]. ונכנס עמו אחד במחתה של אש בידו. וכיצד חותה, זה שזכה במחתה לוקח מחתה של כסף ועולה לראש המזבח ומפנה את הגחלים אילך ואילך. ונוטל מן הגחלים שנתאכלו במערכה שניה, ויורד ומערן לתוך מחתה של זהב.

ומקדים לפניהם זה שדשן המזבח הפנימי, ונוטל הטני שבו דשון המזבח ומשתחוה ויוצא. וזה שבידו המחתה צובר את הגחלים על גבי המזבח הפנימי, ומרדדן בשולי המחתה. [כלומר כבש את הגחלים בשולי המחתה כדי שיהיו שטוחים בצורה ישרה וחלקה, שאם יבלטו הגחלים נמצא כשיפזר הכהן הקטורת עליהם יפלו מקצתם[13]]. ומשתחוה ויוצא. וזה שבידו הכף נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו, ורואה אם נתפזר מן הקטורת מעט בכף אוהבו או קרובו, נותן לו לתוך חפניו זה שנתפזר עם הקטורת שבבזך ומשתחוה ויוצא.

ואומרין לזה המקטיר, [כיון שהכהן המקטיר את הקטורת לא עשה עבודה זו מעולם, כמו ששנינו שלא היו מניחים למי שכבר זכה בהקטרת הקטורת לזכות בה שוב כיון שהיא מעשרת[14]. לכך הוצרכו להדריכו כיצד יעשנה מבלי להינזק תוך כדי עבודתו]. הזהר שלא תתחיל מלפניך שלא תכוה, [כלומר שהיו חופני הכהן  מלאים קטורת והיה צריך לפזרם בשוה על גבי הגחלים. והזהירוהו שיתחיל לפזרם מהקצה השני של המזבח המרוחק ממקום עמידתו, שאם יתחיל מהקצה הסמוך אליו ייכוו ידיו כשיושיטם מעל הקטורת שכבר החלו לבעור]. ומתחיל ומשליך הקטורת על האש בנחת כמי שמרקד סולת, עד שתתרדד על כל האש. ואין המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר, ואם כהן גדול הוא אומר לו הממונה אישי כהן גדול הקטר. ואחר שאומר, יפרשו כל העם ויקטיר המקטיר וישתחוה ויצא".

 

™˜



[1]בבא בתרא כה.

[2]אבות ג, יז.

[3]חתם סופר תרומה קכד' ד"ה ושמת.

[4]שם כט, מג – מו.

[5]ראה רמב"ן תצוה ל, א.

[6]ויקרא יז, ה-ז.

[7]בראשית ד.

[8]שמות ל, לז.

[9]ראה רש"י מב' ע"ב ד"ה "והוא אומר".

[10]פרק ג'.

[11]ויקרא טז, יז.

[12]רע"ב תמיד ה, ד.

[13]רע"ב שם ו, ב.

[14]רע"ב שם ג.

 

 


למורים ומנהלים! ניתן להזמין חוברות ודפי עבודה אתגריים לפרטים לחץ כאן >>

מחפש חומר בנושא תפילה וברכות

סדרת ספרים להעמקת הידע בתפילה

פירוש התפילה

רוצה ללמוד עוד? סדרת ספרים על התפילה מתאים למורים מרצים, חוזרים בתשובה ובנוסף חוברות מיוחדות לתלמידים צעירים

למידע נוסף »


לעילוי נשמת

הקריאה והלימוד בפרקים אלו יהיו נא לעילוי נשמת

פרקים אלו נכתבו לזכרם, ראוי לאמר כן לפני הלימוד

משמעות התפילה

באורי תפילה

על מנת שתוכל להכיר ולהנות ממילות התפילה לרשותך מאגר פירושים ומדרשים נפלא. עם הרבה מוסר חיזוק ואמונה.

עמוד לדוגמא »


רוצה ללמוד להתפלל?

לימוד הלכות תפילה ברכות

לימוד משותף של הלכות תפילה ,לימוד שבועי פנים אל פנים או לימוד באמצעות הטלפון

קרא עוד »