• RSS
  • Add to: Facebook
  • Del.icio.us
  • Stumbleupon
  • reddit
  • Digg
  • Y! MyWeb
  • Google

  • שאלות
  • חברותא רב גמרא אישי
  • חברותא רב גמרא אישי
<< עמוד הקודם | עמוד הבא >>
תפילה ילד מתפלל

אשרי יושבי ביתך



אשרי יושבי ביתך

 מזמור מיוחד הנאמר שלוש פעמים  ביום  והינו חלק מרכזי מפסוקי דזמרה של תפילת השחר, המזמור אקרוסטיכון של 22 אותיות הא' -ב'  ומקורו בתהילים פרק קמ"ה.

 

הקדמה

הפליגו חז"ל בגודל מעלת אמירת אשרי בכל יום, עד שאמרו[1]"כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא". ואכן אנו אומרים אותו שלש פעמים ביום, בתחילת פסוקי דזמרה, ואחר שמונה  עשרה, וקודם תפילת מנחה. וכתב רבינו בחיי[2], שכוונת חז"ל הוא שיתבונן בתוכן הפסוקים המספרים גודל שבחו של הקב"ה, וזה יביאו להתחזק באמונת ה' ובעבודתו הטהורה, וכך יירש עולם הבא.

וענין תהילה לדוד, משום שכתוב בו תהילת ה' באופן מסודר על פי אותיות א' ב', וכבר אמרו חז"ל[3]"לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל". וסיבת אמירתו שלש פעמים על פי פשט, שכך יתבונן בו האדם היטיב, שכל פעם ששונה אותו יוסיף להתבונן בו לעומקו.

"תהילה לדוד" התחלת פסוקי דזמרה

במזמור זה אנו מתחילים את פסוקי דזמרה, והכי אמרינן בגמ'[4]: "אמר רב יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום, איני והאמר מר הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, כי קאמרינן בפסוקי דזמרא". וכתב הרי"ף[5]: "מאי ניהו מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל קה". וקרא רב יוסי למזמורים אלו "הלל", כיון שהם פותחים ומסתיימים בהלל, "תהילה לדוד" "תהילת ה' ידבר פי", ושאר המזמורים פותחים ומסתיימים בהללוקה.

ומעלת פסוקי דזמרה שראוי לאומרם בכל יום, בשונה מהלל שהאומרו בכל יום הרי הוא מחרף ומגדף. שבהלל אנו מהללים את ה' על הניסים שעשה שלא כדרך הטבע, ששידד לנו מערכות שמים וארץ ביציאת מצרים וקריאת ים סוף, כמו שאנו אומרים: "בצאת ישראל ממצרים וכו' היתה יהודה לקדשו וכו' הים ראה וינוס" וכו'. והנהגה זו אינה הנהגה שמנהיג בה ה' את עולמו בתדירות, אלא לעיתים רחוקות כשיש צורך בזה, כמו לפרעה במצרים וכדו'. אבל בפסוקי דזמרה אנו מהללים את ה' על הניסים התדירים שבתוך הטבע, בו מנהל ה' את עולמו בתמידות בחכמה נפלאה. ובהילול כזה ראוי לשבח את ה' בכל יום.     

 

™˜

 

אשרי יושבי ביתך

אף שבתהילים מתחיל המזמור בתהילה לדוד, מקדימים אנו לומר לפניו פסוק "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה", משום שפסוק זה למדו חז"ל בגמ'[6], שצריך לשהות שעה אחת קודם התפילה. שקודם צריך להיות "יושבי ביתך", ורק אחר כך "יהללוך סלה". ומוסיפים לומר עוד שני אשרי, "אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו", כנגד שלשה פעמים שאומרים אשרי בכל יום.    

אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה

מאושרים הם היושבים בבית ה' ומספרים שם בשבחו, שהם יזכו להלל את ה' לעד אף לעולם הבא

כך דרשו חז"ל פסוק זה בגמ'[7], "אמר רבי יהושע בן לוי כל האומר שירה בעולם הזה זוכה ואומרה לעולם הבא, שנאמר אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה".

אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו

תהלה לדוד ארוממך אלהי המלך

ארומם אותך ה' שאתה אלוקי ומלך העולם בשבחות ובזמירות

ואברכך שמך לעולם ועד

והוסיף לברך את שמך לעד

כפי שהבאנו קודם, על ידי שהיהודי מברך ומהלל את ה' בעולם הזה, זוכה אף לעתיד להלל ולשבח אותו.

 

הנהגת הטבע מה' הטוב ומטיב

כתבו בספרי תלמידי הבעל שם טוב זי"ע, בביאור "ארוממיך אלקי המלך", כיצד יכולים אנו אנשים פשוטים קרוצי חומר לרומם את ה' האדיר והנורא. אלא על ידי שאנו מתבוננים בבריאה ובסדר התנהלותה, כיצד ה' שהוא טוב ומטיב לכל ברא כל אלה, ומשגיח על כל זה ומנהלו לטובתינו, כך אנו כביכול מרוממים אותו.

והוא כדוגמת מנהל מפעל שמנהל את המפעל בכללים וחוקים נוקשים, אם העובד במקום לרטון ולרגוז על החוקים, מתבונן ומבחין שהכל הוא לטובתו, כדי שהמפעל יוכל להתנהל באופן הראוי ביותר, וכל העובדים יפיקו ממנו את התועלת המרובה. על ידי זה הוא מרומם את בעל המפעל, שמגלה שהוא רב חסד, וכל חוקיו ופעולותיו הם רק כדי שיוכל להיטיב לעובדים.  

והנה אלקים מרמז על דרך הטבע בו מנהל ה' את עולמו, ש"הטבע" בגמטריה "אלהים". והמלך מרמז על הקב"ה שהוא מלך טוב ומטיב לכל. על ידי שאני מתבונן ומגלה ש"אלקי" הנהגת ה' שמנהלינו בדרך הטבע, הוא "המלך" שורשו בא ממה שהוא מלך המרבה להיטיב וכולו חסד ורחמים, על ידי כן "ארומימך" אני מרומם כביכול את הקב"ה.

 

בכל יום אברכך

בכל יום אברך את ה' על הטובות והחסדים שעושה באותו יום

ואהללה שמך לעולם ועד

ועל ידי זה אזכה להלל שמו לעולם ועד

 

™˜

 

גדול ה' ומהלל מאד

ה' גדול ומהולל הרבה יותר מכל ההילולים שמהללים אותו

דוד המלך אומר כאן, שאף שאני מברך ומהלל את ה' כמו שאמר קודם "בכל יום אברכך ואהללה שמך" וכו', אל תחשבו שהוא מהולל כפי מה שאני היללתי אותו. אלא "גדול ה' ומהולל מאוד", הרבה יותר ממה שאנו בני אנוש מסוגלים לשבחו ולהללו. וכן אנו אומרים בקדיש: "בריך הוא לעלא מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא".

ולגדלתו אין חקר

ואי אפשר לחקור ולהבין את גדולת ה' שהוא עד אין סוף

דור לדור ישבח מעשיך

כל דור יספר לדור הבא אחריו את מעשה ה' המשובחים שזכו לראות ולהבחין בהם

וגבורתיך יגידו

ויגידו להם את גבורות ה' ונפלאותיו שעשה

המלבי"ם מפרש, "ישבח מעשיך" הם מעשה ה' שבתוך הטבע, שכל דור מבחין יותר ויותר בבריאה הנפלאה שברא ה', כמה היא משובחת ונפלאה. ואנו רואים זאת בחוש בזמנינו עם ההתפתחות האדירה של הטכנולוגיה, שמבחינים בפלאי ה' בכל יצור שיצר, מה שלא היה ביכולתם של הדורות הקודמים לראות. וזהו "דור לדור ישבח מעשיך", כל דור שמבחין יותר בפלאי הבריאה, משבח יותר ויותר את מעשי ה' בבריאה הנפלאה שברא. 

"וגבורותיך יגידו" הם גבורות ה' ונפלאותיו, כשמשדד מערכות שמים וארץ, ועושה ניסים ונפלאות לעמו ישראל.

 

גבורות ה' – שמאריך אף לרשעים

הרוקח מפרש הפסוק "דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו", על פי מה שאמרו חז"ל בגמ'[8]: "אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה, אתא משה אמר האל הגדול הגבור והנורא, אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא, אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור, אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורותיו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים". הרי שגבורות ה' הם שמאריך אף לחוטאים, שכובש את כעסו ואינו מענישם מיד.

וזה מה שיספרו הדורות, "דור לדור ישבח מעשיך" שהיטיב עמם ונהג עמם בחסד וברחמים, "וגבורותיו יגידו" שאף שחטאו לו והיה לו חלילה   להענישם, כבש כעסו והמשיך לנהלם בחן ובחסד.                                                                                                           

 

הדר כבוד הודיך ודברי נפלאתיך אשיחה

ביופי ובכבוד ה' ונפלאותיו אשוחח תמיד

ועזוז נוראותיך יאמרו

וחוזק מעשיך הנוראים יאמרו הדורות

וגדלתך אספרנה

ואני אספר גדולתך וחסדך                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           

 

™˜

 

זכר רב טובך יביעו

זכרון רוב טובך שעשית עמהם יספרו הדורות

וצדקתך ירננו

וישירו וירננו על גודל צדקתך

חנון ורחום ה'

ויספרו שה' הוא חנון ורחום

"חנון" הוא מלשוןחן, כלומר שה' נותן חן ומקשיב ושומע לכל הפונה אליו, כדכתיב[9]"והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני". ו"רחום" הוא בפועל שמרחם על הברואים, ונותן להם את כל מחסורם.

ארך אפים

מאריך אפו ואינו נפרע מיד מהרשעים החוטאים

אמרינן בגמ'[10]: "אמר רב חגי ואיתימא רב שמואל בר נחמני מאי דכתיב "ארך אפים" ארך אף מבעי ליה, אלא ארך אפים לצדיקים ארך אפים לרשעים". וברש"י: "אפים שוחקות מאריך ומאחר לצדיקים לעתיד לבא לעתיד לבא, ואפים זעומות מאריך לרשעים ומאחר פורענותם לעולם הבא".

וגדל חסד

כל זה בא מחמת גודל חסדו שמרבה להיטיב אף לאלו שאינם ראויים לכך

טוב ה' לכל

ה' טוב ומטיב לכל ברואיו

ורחמיו על כל מעשיו

ומשפיע רחמיו על כל יצוריו

מספרים לנו חז"ל בגמ'[11]: "ההוא עגלא דהוו קא ממטו ליה לשחיטה אזל תליא לרישיה בכנפיה דרבי [החביא את ראשו תחת כנפי כסותו, רש"י] וקא בכי, אמר ליה זיל לכך נוצרת, אמרי [ברקיעא, רש"י] הואיל ולא קא מרחם ליתו עליה יסורין. יומא חד הוה קא כנשי אמתיה דרבי ביתא [מכבדת הבית, רש"י] הוה שדיין בני כרכושתא [היו מוטלין שם בני חולדה, רש"י], וקא כנשא להו, אמר לה שבקינהו כתיב "ורחמיו על כל מעשיו", אמרי הואיל ומרחם נרחם להו". כלומר "ורחמיו על כל מעשיו", היינו אף על היצורים הזעירים ביותר.   

יודוך ה' כל מעשיך וחסידיך יברכוכה

כל בריותיך יודו לך על רוב חסדיך עמם וחסידיך יברכו אותך

כבוד מלכותך יאמרו

הם החסידים מספרים מכבוד מלכותך שאתה מולך על העולם ומנהל אותו בתבונה

וגבורתך ידברו

ומדברים מגבורותיך מניסך ונפלאותיך שאתה משדד מערכות שמים וארץ

להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו

וכוונתם בכך להודיע לכל בני האדם גבורות ה' והדר מלכותו

 

סיפור גבורות ה' גומרת לאהבה אותו

השל"ה הק' מפרש "להודיע לבני האדם", "להודיע" לשון אהבה כדכתיב[12]"כי ידעתיו" ופירש רש"י "לשון חבה". כלומר שעל ידי שהחסידים מספרים לכל את גבורות ה' והדר גאונו, הם מכניסים בליבות בני האדם אהבה עזה לה', שיחפצו להתקרב אליו ולעובדו.   

 

™˜

 

מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור

מלכותך ה' היא מלכות המולכת על כל העולמות, וממשלתך קיימת לנצח בכל הדורות

מלכות הוא שלטון שהעם ממליכים עליהם ומקבלים אותו עליהם ברצון, כדכתיב[13]"שום תשים עליך מלך". ומושל הוא מי שכופה שלטונו בכוח על העם, אף שלא קיבלוהו עליהם למלך. וזהו "מלכותך מלכות כל עולמים" שמלכות ה' הוא בכוח העולמות, אך פעמים שישנם דורות שאינם מקבלים עליהם מלכותו ומורדים בו. לכך "וממשלתך בכל דור דור", על הדורות הללו כופה את ממשלתו ומולך עליהם בחזקה. וכן אמרו חז"ל, "וממשלתך בכל דור ודור" זה דור המבול ודור ההפלגה, שמרדו במלכות שמים, והקב"ה כפה עליהם ממשלתו ונפרע מהם. 

סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים

ה' תומך בנופלים שיוכלו לעמוד, וזוקף באלו הכפופים ועקומים

"נופלים" הם כל בני אנוש שאינם יכולים לעמוד בכוחות עצמם, אלמלא שה' תומך בהם ומסייע בידם. וכן אמר דוד המלך בתהילים[14], "מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, כי יפל לא יוטל כי ה' סומך ידו". וזה אף ברוחניות, כמו שאמרו חז"ל[15]"אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו".

"כפופים" הם האנשים הכפופים והעקומים, להם הקב"ה מסייע במיוחד וזוקף ומיישר אותם. וזה אף ברוחניות, שהחוטאים שהתעקמו מהדרך הישר, זוקפם ה' ומיישרם לשוב ולילך בדרך הישר והנכון. 

תכלית הנפילה - הסמיכה

אמרו חז"ל בגמ'[16], "אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". אמר רבי נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקדש, שנאמר "סומך ה' לכל הנופלים".

כלומר אף שהיה דוד יכול לכתוב משפט אחר בנו"ן במקום נפילה, לא כתב זאת, אלא רמז את הנפילה בפסוק "סומך ה' לכל הנופלים. לומר שתכלית הנפילה שה' מסבב את האדם שיפול, היא הסמיכה שאחריו, שיתחזק האדם אחר כך ובסיוע מה' יקום ויעמוד על רגליו ביתר שאת. 

 

™˜

 

עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו

עיני כל הברואים מקוים אליך ה' שתתן להם את מחסורם, ואתה מספק להם את פרנסתם בעתו ובזמנו

 

"את אכלם בעתו"

כתב בעל החובת הלבבות בספרו, בכל עת שאדם מכין עצמו לסעוד סעודתו עליו לשום מול עיניו פסוק זה "ואתה נותן להם את אכלם בעתו". וצריך להתבונן בשני ענינים המוזכרים בפסוק אחד "את אכלם", לכל אחד שולח ה' את סוג וכמות האוכל המגיע לו. "בעתו" לכל אחד בזמן הראוי לו. שה' מחנך אותנו, אם אנו ראויים הוא שולח לנו מזון טוב בזמן ראוי, ואם אין אנו ראויים הוא שולח מזון גרוע, ואינו שולח בזמן שאנו חפצים לאכול, אלא צריכים אנו להמתין זמן רב עד שנוכל לאכול.

ומסופר על האדמו"ר בעל האמרי אמת מגור זי"ע, שנסע פעם ברכבת והגיע זמן סעודתו וצרכי הסעודה היו מונחים בקרון אחר, שלח משמשו את אחד מפרחי החסידים שיביא את צרכי הסעודה מהקרון ההוא. אחר כמה דקות חזר הלה בידים ריקות ואמר למשמש שחיפש בכל הקרון ולא מצא, רגז עליו המשמש ואמר לו בטלן שכמותך הרבי כבר זקוק לאכול ואינך יכול למצא את צרכי הסעודה. שמע זאת בעל האמרי אמת, ואמר למשמש מדוע הינך רוגז, כנראה הסיבה שלא מצא את צרכי הסעודה משום שכתוב "את אכלם בעיתו", ועדיין לא הגיע עת מאכלי, ושיגיע הזמן בו קבעו משמים שהגיע עת מאכלי, וודאי מיד ימצא זאת.  

 

פותח את ידך

הקדמה

אמרינן בגמ'[17]: "אמר רבי אלעזר אמר רב אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מאי טעמא אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת נימא "אשרי תמימי דרך" דאתיא בתמניא אפין, אלא משום דאית ביה "פותח את ידך נימא הלל הגדול דכתיב ביה "נותן לחם לכל בשר" אלא משום דאית ביה תרתי".

נמצא שאחד הסיבות שאנו אומרים אשרי שלש פעמים בכל יום, משום פסוק זה "פותח את ידך". ואין הפירוש שאמירת פסוק זה הוא סגולה לפרנסה, כפי שרבים סבורים. אלא שזה מציאות שה' פותח את ידו ומשביע לכל חי. רק על ידי שהאדם מכיר בזה ומתבונן ברב טובו של הקב"ה שמשביע לכל חי, נשפע לו מזונו בהשפעה יתירה ובעין טובה.

"עיני כל אליך ישברו" הכלי של "פותח את ידך"

והאבן עזרא מפרש ש"עיני כל אליך ישברו" הוא הקדמה ל"ואתה נותן להם את אכלם בעתו". שכידוע לכל השפעה צריך כלי שיהיה מחזיק הברכה. והכלי שמחזיק את ההשפעה של "פותח את ידך", הוא "עיני כל אליך ישברו". על ידי שהאדם מקוה לה' ובוטח בו שישלח לו פרנסתו, יפתח לו ה' את ידו הטוב וישביע לו מזונו בהרחבה.    

פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון

ה' פותח את ידו ומשביע לכל בעל חי ברצון ובמאור פנים

הצל"ח במסכת ברכות[18], מפרש מהו "ומשביע לכל חי רצון". שפעמים שאין לאדם די זכיות, והקב"ה משפיע לו מזונו בדוחק וצמצום. אך מכל מקום מחמת רוב טובו וחסדו חונן אותו הקב"ה בדעה ובשכל, והוא שמח ומרוצה ומסתפק במה שחנן אותו ה'. וזהו העשירות האמיתית, כמו שאמרו חז"ל[19]"איזהו עשיר השמח בחלקו".

 

 

צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו

כל דרכי ה' הם בצדק ויושר, ומעשיו הם בחסידות לפנים משורת הדין

האבן עזרא מפרש שפסוק זה "צדיק ה' בכל דרכיו", הוא השלמה לפסוק הקודם "פותח את ידך". שאחר שאומר האדם "פותח את ידך ומשביע לכל חי", יכול להרהר הרי רואים אנו בחוש שאין נשפע לכולם בשבע והרחבה, אלא לזה נשפע הרבה ולזה מעט, וחלילה ישנו לפניו עול.

לכן ממשיך דוד המלך ואומר "צדיק ה' בכל דרכיו", כל דרכי ה' הם בצדקות וביושר. ומה שאתה תמה מדוע יש לזה רב ולזה מעט וכדומה. צריך אתה להאמין שה' שהוא יצר את כל בני האדם, הוא יודע כל אדם מה טובתו, ומספק לכל אחד את מה שהוא זקוק לו בדיוק. וכדוגמת הרופא המכיר את תחלואי האדם, ויודע איזה רפואה מועילה עבורו. "וחסיד בכל מעשיו" ומעשיו הם בחסידות לפנים משורת הדין, אף אם האדם אינו נוהג כראוי הוא זן אותו בחן ובחסד.

 

™˜

 

קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת

ה' קרוב לכל הקוראים ומתפללים אליו, אך רק לאלו שמתפללים אליו בכוונה שפיהם ולבם שווים

כתב בעל הפנים יפות זי"ע בספרו, על הפסוק[20]"ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך". שצריך ביאור כפל הלשון "ובקשתם משם", ושוב "כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך", הרי כבר כתוב שכשהאדם מבקש ודורש את ה' מוצא אותו. ומבאר שכדי שיוכל האדם להתפלל כראוי ושימלא ה' משאלותיו צריך קודם לטהר לבו לכך.

תפילה קודם התפילה - שיזכה לטהר לבבו

ועל זה צריך האדם לסייעתא דשמיא שיזכה לטהר לבו באמת, ולעמוד להתפלל לפני ה'. ועל זה אנו מתפללים קודם התפילה "ה' שפתי תפתח". ולכך היו החסידים הראשונים שוהים שעה אחת קודם התפילה כמו שכתוב במשנה[21]"כדי שיכונו את לבם למקום", דהיינו להכשיר לבם כראוי וכנכון לתפילה.

וזה כוונת הכתוב "ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת", מתי יהיה שתתפלל לפני ה' יתברך ותתקבל תפילתך, "כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך" אם קודם התפילה הכשרת לבך ונפשך לכך. וזהו הכוונה כאן "קרוב ה' לכל קוראיו", ה' קרוב ושומע את תפילת הקוראים אליו, "לכל אשר יקראוהו באמת" בתנאי שקודם לכן הכשירו לבם ונפשם שתהא קריאתם אל ה' באמת.  

רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם

ה' ממלא רצון יראיו, וכשצועקים אליו שומע ומושיעם

 

ה'מושיע את הצדיק אף מהרעה שגרם הוא לעצמו

פסוק זה צריך ביאור, אם ממלא ה' את משאלות יראיו, מדוע הם צריכים לצעוק אליו, הרי כבר מילא קודם כל משאלותם. ומבאר הבעל שם טוב הק', פעמים מבקש הצדיק מה' אף דבר שאינו טוב עבורו שלכך לא נתנו לו ה', אך כיון שהוא מבקשו מה' ה' ממלא משאלתו. ואחר כך כשרואה הצדיק שאין זה טוב עבורו צועק לה' שיושיע מזה. אף שהוא עצמו גרם שזה יגיע אליו, שומע ה' שוב צעקתו ומושיע מזה.

וזהו "רצון יראיו יעשה", ה' ממלא כל משאלות יראיו אף אם הוא יודע שאין זה לטובתם. "ואת שועתם ישמע ויושיעם" ואחר כך שצועקים אליו שיושיעם מזה, הוא שומע צעקתם ומושיעם מזה. 

 

שומר ה' את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד

ה' שומר את כל אהביו מכל צרה וצוקה, ומשמיד את הרשעים המריעים להם

תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד

פי מדבר ומספר את תהילות ה', ועל ידי כך כל בני האדם יברכו את שם ה'

פסוק זה הוא סיום מזמור "תהילה לדוד", והוא מעין סיכום כל המזמור. שכל המזמור מיוסד על לשון יחיד ולשון רבים, "בכל יום אברכך" וכו', "דור לדור ישבח מעשיך" וכו'. "ודברי נפלאותיך אשיחה", "ועזוז נראותיך יאמרו" וכו'. כלומר שדוד מהלל ומשבח את ה', ועל ידי זה שאר בני האדם גם פותחים את פיהם לברך ולפאר את שמו יתברך. ובכך מסכם את המזמור, על ידי "תהילת ה' ידבר פי", "ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד".   

"כל עצמותי תאמרנה"

בספרים הק' פירשו "תהילת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו", שאף שהאדם מהלל ומשבח את ה' בפיו, הפה הוא שליח ציבור של כל הגוף. שכל הגוף מהלל את ה', כדכתיב[22]"כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך". וזה שאומר דוד, "תהילת ה' ידבר פי" פי מהלל את ה', אך באמת "ויברך כל בשר שם קדשו", כל בשרי מברך את ה', ופי הוא שליח של כל בשרי.   

 

™˜

 

ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה

ואנחנו שמברכים את ה' בעולם הזה, נזכה לברכו עד עולם

פסוק זה אינו כתוב במזמור תהילה לדוד, וכתב הטור[23]בשם רב עמרם גאון הטעם שאנו מוסיפים אותו כאן, "לשלשולי הללוקה בתר ההלוקה". שכל המזמורים שלאחריו פותחים בהללוקה ומסתיימים בהללוקה, ונמצא מתקשרים יחד בשני הללוקה. וכדי שגם תהילה לדוד יתקשר למזמור "הללו נפשי" שפותח בהללוקה, מסיימים אותו בפסוק "ואנחנו נברך קה" שמסתיים בהללוקה.

שנזכה לאומרו לעולם הבא

והבית יוסף שם[24]מביא בשם בעל האשכול, וזה לשונו: "הטעם שנהגו לומר פסוק זה, לפי שאמר חז"ל כל האומר תהילה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. לפיכך אחר שאמרנו תהילה לדוד אנו אומרים ואנחנו נברך קה מעתה ועד עולם, כלומר שנזכה לאומרו לעולם הבא". ולטעם זה מובן מדוע אנו אומרים פסוק זה בכל פעם שאנו אומרים תהילה לדוד, כמו אחר שמונה עשרה ובמנחה, שאין שייך שם הטעם של לשלשולי הללוקה.   

 

שמות ה' יתברך נרמזים בהללוקה

בגמ'[25]נחלקו אמוראים אם "הללוקה" היא מילה אחת, ופירושה "הללהו בהילולים הרבה". או שהיא חיבור של שתי מילים, "הללו" "קה". ואומרת הגמ' שרבי יהושע בן לוי סותר את עצמו, שמצד אחד אמר "מאי הללוקה הללהו בהילולים הרבה", ומצד שני אמר "הללוקה כולל שם ושבח בבת אחת".

ובעל החתם סופר זי"ע מבאר ששתי מאמריו של רבי יהושע בן לוי אינם סותרים זה את זה. שלעולם הללויה הוא מילה אחת שפירושה "הללהו בהילולים הרבה". ומה שאמר רבי יהושע בן לוי שכולל שם ושבח בבת אחת, אין הכוונה שהללויה היא שתי מילים, אלא בתוך מילת הללויה מרומזים שמות ה' יתברך "אהיה הויה אדני אלקים".

ששלשה אותיות הראשונים של הללויה שהם הלל, בגמטריה ס"ה כשם "אדני". ושלשה אותיות אחרונים של הללויה שהם ויה, בגמטריה כ"א כשם אהיה. וכל תיבת הללויה בגמטריה פ"ו, כשם אלקים. ואותיות "הויה" הרי הם כתובים ממש בתוך מילת "הללויה". נמצא הללויה כולל שם ושבח בבת אחת.

 



[1]ברכות דף ד' ע"ב.

[2]ויקרא ז, לז.

[3]שם דף לב' ע"א.

[4]שבת דף קיח' ע"ב.

[5]ברכות דף כג' ע"א מדפי הרי"ף.

[6]ברכות דף לב' ע"ב.

[7]סנהדרין דף צא' ע"ב.

[8]יומא דף סט' ע"ב.

[9]שמות כב, כו.

[10]עירובין דף כב' ע"א.

[11]בבא מציעא דף פה' ע"א.

[12]בראשית יח, יט.

[13]דברים יז, טו.

[14]לד, כג-כד.

[15]סוכה דף נב' ע"א.

[16]ברכות דף ד' ע"ב.

[17]שם.

[18]שם.

[19]אבות פ"ד מ"א.

[20]דברים ד, כט.

[21]ברכות פ"ה מ"א.

[22]תהילים לה, י.

[23]סי' נא'.

[24]ד"ה ואחריו נהגו.

[25]פסחים דף קיז' ע"א. 


למורים ומנהלים! ניתן להזמין חוברות ודפי עבודה אתגריים לפרטים לחץ כאן >>

מחפש חומר בנושא תפילה וברכות

סדרת ספרים להעמקת הידע בתפילה

פירוש התפילה

רוצה ללמוד עוד? סדרת ספרים על התפילה מתאים למורים מרצים, חוזרים בתשובה ובנוסף חוברות מיוחדות לתלמידים צעירים

למידע נוסף »


לעילוי נשמת

הקריאה והלימוד בפרקים אלו יהיו נא לעילוי נשמת

פרקים אלו נכתבו לזכרם, ראוי לאמר כן לפני הלימוד

משמעות התפילה

באורי תפילה

על מנת שתוכל להכיר ולהנות ממילות התפילה לרשותך מאגר פירושים ומדרשים נפלא. עם הרבה מוסר חיזוק ואמונה.

עמוד לדוגמא »


רוצה ללמוד להתפלל?

לימוד הלכות תפילה ברכות

לימוד משותף של הלכות תפילה ,לימוד שבועי פנים אל פנים או לימוד באמצעות הטלפון

קרא עוד »